סוגיות בדבר מעבר מעוסק מורשה לחברה לעניין מע"מ ומס הכנסה
רוב העסקים מתחילים מסטטוס של עוסק פטור או מורשה, עסקים שאין צורך ליצור מבנה משפטי כלשהו, מספיק לפתוח את התיק ברשויות המס, להתחיל לייצר הכנסה בעסק ולדווח את הנתונים באופן קבוע לרשויות (מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי).
ובכל זאת, במקרים מסוימים יהיה עדיף לנהל את העסק תחת חברה בע"מ.
הגיע הרגע והשעה שבה הרווחים שלכם או שפשוט מבחינה משפטית אתם עוברים מישות של עצמאי(מורשה או שותפות) לחברה.
ישנם כמה שאלות מקדמיות שאתם צריכים לבדוק לפני שמבצעים את המעבר:
- האם קיימים בעוסק נכסים- זה ניתן לבדוק בספר רכוש קבוע של העוסק. ולקבע את העלות המפוחתת ביום המעבר.
- האם ניתן לייחס מוניטין לעסק?
- האם קיימים עובדים בעסק- אם כן ניתן לבצע רצף זכויות ע"י אישור של מס הכנסה.
במאמר זה אדבר על המעבר שבין עוסק מורשה לבין חברה בע"מ לרבות טיפול מול הרשויות בעת המעבר.
- על פי הוראותיו של סעיף 30(א)14 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן – "חוק מע"מ"]:"מכירת נכסים מעסק של עוסק או של עוסקים – לרבות ציוד – לחברה, תמורת מניות בלבד באותה חברה, אם מיד לאחר המכירה היו בידי העוסק או העוסקים 90 אחוזים לפחות מכוח ההצבעה באותה חברה; ובלבד שמכירת הנכסים בידי החברה לאחר שרכשה אותם בנסיבות האמורות תתחייב במס גם אם החברה איננה בגדר עוסק ביום המכירה"
סעיף זה מדבר על מכירה כנגד הנפקת מניות בשווי הנכסים.
- על פי הוראותיו של סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן – "חוק מע"מ"], מי שאינו חייב במס רשאי לקבל על עצמו את חובת התשלום במס, וזאת בהסכמת המנהל בתנאים שקבע (כך, לדוגמה, מקום שבו ניתנה הסכמת מנהל מע"מ, רשאי רוכש נכס לקבל עליו את החבות במס במקום מוכר הנכס). לפיכך, יישום הוראותיו של סעיף 20 לחוק מע"מ נתון לשיקול דעתו של מנהל מע"מ, או לשיקול דעתו של מי שהוסמך על ידו. בעניין זה נציין כי מנהל מע"מ פרסם בחוזר מע"מ 16/95 רשימה של מקרים, שבהם תתקבל הסכמתו של המנהל ליישום הוראותיו של סעיף 20 לחוק מע"מ. בין היתר נכלל בחוזר מקרה של: "עצמאי הנרשם כחברה ובלבד שלא חל סעיף 30(א)(14) לחוק" (ראה סעיף 715.3 לחוזר).
מישור מס הכנסה
אם אין רווחי הון משמעותיים, אז ברור שכדאי לבצע מכירה רגילה, כי יוצרת לבעל המניות יתרת זכות בשווי הנכסים, שיוכל למשכה בכל עת ללא מס על דיבידנד (30%).
מישור מס ערך מוסף
לדעתי סעיף 20 זו האופציה המועדפת, הן על פני ס.30(א)(14)
כי זה כנגד הנפקת מניות לפי שווי הנכסים, והן על פני חשבונית רגילה כי אין אפילו את הפרשי העיתוי בין מועד תשלום המע"מ ע"י היחיד לבין קבלתו כהחזר ע"י החברה, כי זו חשבונית עצמית.
עוד נדבך של חסכון במס הוא המוניטין שניתן להפחית בשיעור של 10 אחוזים בשנה.
אסכם ואומר, כי אם לצורך מ.ה. בוצעה מכירה רגילה (ללא 104), אז עדיף להוציא חשבונית רגילה: כלומר, לשלם מע"מ ביחיד ולקבל החזר בחברה (ואם ס.20 מתאפשר, אז כמובן שהוא עדיף על חשבונית רגילה).
אם לצורך מ.ה. הופעל סעיף 104, אז לעניין מע"מ זה המקום ליישם את סעיף 30(א)(14), כי ההעברה נעשתה כנגד הנפקת מניות.