חיפוש
חיפוש

היבטי מיסוי במסחר מקוון

עולם הקניות עובר טרנספורמציה גדולה מאוד, פעם הקניון או החניות היו המרכיב העיקרי, היום הישראלים גילו את הקניות באינטרנט בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, ומאז מנהלים שגרת קניות שנתית באונליין, בין חגי ומועדי הקניות, כמו הבלאק פריידי, סייבר מאנדיי, שופינג איי אל וחג הרווקים הסיני.

בעקבות שינויים אלו שוק המסחר השתנה.

ניהול מסחר באינטרנט צובר תאוצה גדולה משנה לשנה, השנה גם בעקבות "העזרה של הקורונה" ישנה נהירה גדולה של הסוחרים הישראלים לפלטפורמות מסחר, לדוגמא מתוך פלח השוק של מצטרפים חדשים למסחר באמזון 10 אחוזים מהם הינם ישראלים.

היבטים מיסויים ומשפטיים שאנו צריכים לבדוק ולהבין בעת פתיחת עסק מסחר מקוון, השאלות שחייבים לבדוק לפני שפותחים עסק בתחום מסחר מקוון:

  1. מדינת ניהול המסחר האלקטרוני – ישראל, כמו מדינות רבות אחרות בעולם, נוקטת לגבי תושביה בישראל בשיטת מס פרסונאלית ולגבי תושבי חוץ שפועלים בה, בשיטת מס טריטוריאלית. תושבי ישראל, אשר כאמור מחויבים לפי שיטת המס הפרסונאלית, נדרשים לשלם מס על כל הכנסותיהם, בין אם הן הופקו בארץ, בין אם הן הופקו בחו"ל ובין אם הם הופקו באינטרנט. לפיכך, כל נישום ישראלי שמוכר מוצר מסוים באינטרנט, מחויב לדווח על הכנסתו לרשויות מס הכנסה בארץ ולשלם עליה את מס ההכנסה המתחייב בגינה.

 

אם מישראל אז הכנסות והמסים צריכים להיות משלומים מישראל.

במקרים רבים שבה ניהול המחסן הלוגיסטי יושב באמזון ארה"ב, או ניהול החנות הווירטואלית מופעלת ע"י קבלן משנה הודי, עדיין המס צריך להיות משולם בישראל.

מיסוי במסחר באינטרנט
  • המותג– פה אמליץ לרשום את המותג, קוד, הסכם לקוחות בכובע הפרטי ולא בחברה, במקרה של אקזיט (מכירה) במקום להגיע למס של מעל 50%( במיסוי דו שלבי: מס חברות ואחר כך דיבידנד), אפשר להגיע למס מופחת שבו המכירה תהיה במיסוי חד שלבי אחד.
  • מע"מ– חובת המע"מ הינה לפי סוג העסקה:

    א. עסקת יבוא מוצרים מהארץ לחו"ל– עוסק שמייבא מוצרים מחו"ל לארץ, צריך לשלם מע"מ על המוצרים, גם אם הם פטורים מתשלום מכס וזאת הן לגבי עוסק מורשה והן לגבי עוסק פטור.
    עוסק מורשה, להבדיל מעוסק פטור, יהיה רשאי לקזז את המע"מ שהוא שילם, מס התשומות, מתשלום מע"מ, מס עסקאות, שהוא גובה מלקוחותיו. לשם גבית המע"מ מלקוחותיו, עליו להחזיק ברשימון יבוא שהופק על שמו.

    ב. עסקת תווך( לדוגמא עסקת דרופשיפינג)– במסגרתה המוכר הישראלי כלל איננו מחזיק בסחורה בארץ, אלא רוכש אותה בחו"ל ומוכר אותה לתושב זר, אז אין מדובר בעסקה שמחויבת מלכתחילה במע"מ וממילא אין חובת תשלום מע"מ. כלומר, מדובר בסחורה שאיננה מיובאת ארצה או מיוצאת מהארץ.

    ג. עסקת יצוא סחורה ומוצרים מישראל לחו"ל– עוסק שמייצא מוצרים מהארץ לחו"ל יהיה זכאי בדרך כלל למע"מ בשיעור אפס, למעט חריגים מסוימים. כדי להפיק ללקוחותיו חשבונית מע"מ בשיעור אפס, יהיה עליו להחזיק ברשימון יצוא שהופק על שמו.

    מאחר ועלות הפקת רשימון יצוא הינה בשווי של עשרות שקלים, דבר שעלול לעיתים לפגוע בכדאיות הכלכלית של העסקה, ניתן להפיק רשימון יצוא מרוכז בהתאם לסעיף 30 לחוק מע"מ, בכפוף לקבלת אישור מוקדם של רשויות מע"מ, אישור רואה חשבון על ניהול פנקסים ועל-מורשה-החתימה.

    קבלת ההיתר להפקת רשימוני יצוא מרוכזים מותנית בעמידה בתנאים העיקריים הבאים:
    • רישום כעוסק מורשה ברשויות מע"מ.
    • ביצוע מכירות במהלך לפחות 3 חודשים לפני הגשת הבקשה.
    • ערך משלוח בודד לא יעלה על 250$.
    • תדירות ממוצעת של כ-10 משלוחים בחודש.
    • יצוא קבוע של המוצרים מישראל לחו"ל.

 

יש לכם שאלות נוספות בנוגע למיסוי במסחר מכוון? צרו איתנו קשר ונשמח לענות לכל השאלות!

שגיא משעלי

רואה חשבון שלוקח אותך קדימה

לפרטים: