חיפוש
חיפוש

הצהרת הון

הגדרה:

הצהרת הון לעצמאיים ושכירים היא דיווח של תושב ישראל לרשות המיסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו לנקודת זמן מסוימת, מטרתו היא לסייע לפקיד השומה לגלות הכנסות נוספות שאינן מדווחות באופן שוטף בדוחות השנתיים והאם תשלום המסים שהוא שילם מבטא בצורה נכונה את הכנסות האמתית של הנישום, בנוסף באמצעות הצהרת ההון פקיד שומה יכול ללמוד על הכנסות נוספות שלא מדווחות כמו:

  • הכנסות משכר דירה
  • השקעות בניירות ערך
  • אנרגיה מתחדשת וכו'.

לפי סעיף 135 (1) (א) לפקודה:

"כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב ולמסור לו כל דו"ח שיצוין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה, או על נכסים שהוא משמש לגביהם כנאמנו של אדם אחר, ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו"ח את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו"ח נפרד על הונו ונכסיו.

הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו"ח במועד שבו חייב בן-הזוג להגיש את הדו"ח כאמור. כל דו"ח לפי פסקה זו יימסר לפקיד השומה במועד שפורש בהודעה ובלבד שלגבי דו"ח על הון לא ייקבע מועד שהוא לפני תום 120 יום מהמועד שהצהרת ההון צריכה להתייחס אליו או מיום הדרישה, לפי המאוחר". 

הצהרת הון של נישום תכלול את יתרת נכסיו והתחייבויותיו האישיים שלו ושל בת זוגו (התנאי הוא – נישואים כדין וניהול משק בית משותף) וגם של ילדיו מתחת לגיל 18. "ידועים בציבור  ו"פרודים" אינם נחשבים לבני-זוג ע"פ פקודת מס הכנסה.

דוח הצהרת הון לעצמאיים ושכירים

הדוח בנוי מכמה חלקים כדלקמן:

  1. רכוש והתחייבויות בעסק שבו לא נערך מאזן: רכוש קבוע, רכוש שוטף, קופה ובנקים, והתחייבויות.
  2. רכוש והתחייבויות בעסק שבו נערך מאזן: השקעות בעסק פרטי, השקעות בשותפויות, והשקעות אחרות.
  3. רכוש והתחייבויות פרטיים: נכסי מקרקעין, שיפורים ושיפוצים, חייבים, מזומנים וחשבונות בנקים, תכניות חסכון/קופות גמל, כלי רכב, תכולת בית, התחייבויות וזכאים.
  4. השקעות בניירות ערך ומטבע חוץ.
  5. כספות הנמצאות ברשותו של הנישום.

הצהרת הון ראשונה

הצהרת הון הראשונה היא הבסיס לכל ההצהרות הבאות שיבוא בשנים הבאות, ולכן יש להתייעץ עם רואה חשבון כדי להגיע לשלמות הנתונים ולהגיע לדיוק בכל נושא רישום ההצהרה.

באשר להצהרות הבאות הצהרת הון הראשונה מהווה יתרת הפתיחה להצהרות הבאות, מס הכנסה בוחן את נכסיו בהצהרות הבאות אל מול ההצהרה הראשונה.

השוואות הון

הינו מנגנון השוואה בין שתי תקופת דיווח של הצהרות הון שהוגשו, האם חל גידול או קיטון בהון.

בניית השוואת ההון מתבצעת בכמה שלבים:

  1. הכנסות-הסברים: הכנסות משכיר או עצמאי, רווח הון שבוצעו בתקופה, הכנסות חד פעמיות כגון: פיצויים, חסכון מפתח וכו'.
  2. הסברים- שימושי הון: תשלומים תקופתיים שבוצעו למס הכנסה וביטוח לאומי בעיקר, הוצאות מיוחדות חד פעמיות שהיו לנישום.
  3. רמות מחייה- נעזרים ב"לוחות סטטיסטיים" של מס הכנסה לקביעת הוצאות המחייה. הלוחות בנויים לפי רמת מחייה ומס' נפשות בתא משפחתי. כמובן שתמיד אפשר לטעון כי הנישום אינו חיי ברמת חיים שסווג בלוח.

 

מס הכנסה יבצע בדיקות בהתאם להשוואת הון כדלקמן:

  1. בדיקה והצלבה מול דוחות שונים או נישומים אחרים לגבי הכנסות שלא דווחו. לדוגמא הכנסות משכר דירה שלא דווחו (פטור או מעל הפטור).
  2. איתור של מקורות הכנסה שלא דווחו בדוחות השנתיים כגון: הכנסות פסיביות מהשקעות בחו"ל, נדל"ן ואחזקות בחברות בחו"ל.

הפרש הון בלתי מוסבר

ברגע שמתגלה הפרש הון בלתי מוסבר מס הכנסה יטען כי מדובר בהכנסה חייבת במס, הנישום יצטרך לתת הסבר וסימוכין לגבי ההפרש.

הפרש ההון יכול להיווצר מכמה סיבות:

  1. רווחים שנוצרו כתוצאה ממכירת נדל"ן בעיקר או ציוד אישי יקר ערך.
  2. אירועים (חתונה בר מצווה וכו') וקבלת מתנות ממשפחה.
  3. ירושות שנתנו ולא דווח בהצהרת הון, בדרך כלל יש לדווח בהצהרת הון ולרשום את העלות אפס.
  4. פיצויים ממעסיק או חברת פיצויים או שפוי מחברות הביטוח.

הכנות להגשת הצהרת הון לעצמאיים

  1. יש לשמור אסמכתא עבור כל העברה משמעותית שבוצעה בחשבונות הבנק, תשלום או תקבול.
  2. העברות מזומן או נדל"ן בין בני משפחה- יש להמציא את האישור או העברה.
  3. יש לאסוף את כל אישורי היתרה לרבות בנקים ומוסדות פנסיוניים לאותו תקופת הדיווח.
  4. חוזים או הסכמי מכירה וקנייה- יש לשמור.
  5. יש לבצע סימולציה של השוואת הון לפני הגשת הצהרת ההון, יש להכין את כל האסמכתאות בגין ההפרש הבלתי מוסבר.

(*) המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת.

המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

שגיא משעלי

רואה חשבון שלוקח אותך קדימה

לפרטים: