חשבונית עצמית

חשבונית עצמית

מה זה חשבונית עצמית?

חשבונית עצמית זו חשבונית שהעוסק מוציא לעצמו. הוא זה שמדווח על העסקה למע"מ, הוא זה שמשלם מע"מ על העסקה, והוא זה שגם מקזז את מע"מ התשומות על העסקה.

במישור מס הכנסה מדווח העוסק על הסכום כהוצאה מוכרת בספרי העוסק.

מטרת הוצאת החשבונית העצמית הינה לדווח למע"מ, כי בוצעה עסקה החייבת בתשלום מע"מ, אולם , היות הצד השני לעסקה אינו עוסק ו/או שמדובר בעסקה מיוחדת, כי לגבי סוגי עוסקים או סוגי עסקאות, הקונה הוא זה שחייב במס, אזי במקרים אלו יהיה הקונה חייב להוציא חשבונית עצמית.

האם צריך לדווח על חשבונית עצמית בדוח מקדמות למס הכנסה?

חשבונית עצמית לא מייצגת הכנסה של העסק, היא אינה נכללת במסגרת דוחות מקדמות למס הכנסה, וכמובן אין תשלום מקדמות בגינם.

דוגמאות למצבים בהם יש להוציא חשבונית עצמית:

  1. 1.       סעיף 21 לחוק מע״מ – עסקת אקראי.
  2. תקנה 6א לתקנות מע״מ – עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה (הכוונה למי שאינו עוסק לצורכי מע״מ) יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, אלא אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות.
  3. תקנה 6ב לתקנות מע״מ – במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס.
  4. תקנה 6ג לתקנות מע״מ – אדם המייבא טובין מיובאים.
  5. תקנה 6ד לתקנות מע״מ – נעשתה עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ
  6. תקנה 17 לתקנות מע״מ – בשימוש לצורך עצמי שהוא עסקה החייבת במס יוציא העוסק חשבונית ערוכה על שמו.

דוגמא לתקנה 17 לתקנות מע"מ- שכירות דירה למטרות עסק.

אדם פרטי שמשכיר דירה ל"עוסק" ששוכר את הדירה למטרות עסק האדם הפרטי ("המשכיר") אינו "עוסק". אין לו תיק פתוח במס הכנסה.
כלומר, יש כאן "עסקת אקראי" שבגינה על השוכר, שהוא "עוסק", להוציא חשבונית מס עצמית כשהיא ערוכה על שמו, ולדווח על העסקה בדוח שעליו להגיש לרשויות מע"מ בשל עסקאותיו.
לסיכום, השוכר עורך חשבונית עצמית ורושם אותה בדוח עסקאותיו. הוא מנכה את המע"מ על פי חשבונית זו ובאפשרותו להשתמש בה כהוצאה לצורכי מס הכנסה.

(*)-המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

אהבתם? שתפו עם חבריכם:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp